החלטה בתיק ת"א 54124-02-13

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.

2. במסגרת התובענה שלפניי עותרים המשיבים, כי בית המשפט יורה על ביטול הסכם שנכרת בין הצדדים במסגרת הליך גישור ואשר ניתן לו תוקף של פסק דין. בכתב התביעה  טוענים המשיבים, כי המשיבה רכשה את פעילות חברת מוניטין טכנולוגיה עדינה בע"מ (להלן: "מוניטין") וכי המשיב פנה למבקשת והודיע לה על רכישת הפעילות ועל רצונו לבחון אפשרות להסב את הסכם השכירות שלה עם חברת מוניטין למשיבה. לטענתם, המבקשת סירבה לחתום על הסכם שכירות עד שהצדדים יגיעו להסדר תשלום חובה של מוניטין כלפיה. בהמשך הגישה המבקשת תביעה ועיקול זמני נגד המשיבים ומוניטין בגין חובות מוניטין במסגרתה נכרת בין הצדדים הסכם שניתן לו תוקף של פסק דין.

3. המשיבים טוענים, כי לאחר משא ומתן ממושך הגיעו הצדדים למספר הסכמות ולפיהן המשיבה תשלם למבקשת סך של 90,000 ש"ח מתוך חובה של מוניטין, המבקשת תחתום עם המשיבה על הסכם שכירות חדש ותנפיק לה חשבוניות מס כדין בגין דמי שכירות. כמו כן, סוכם, כי המשיב יהיה ערב לחובות המשיבה והודגש, כי אין בכך בכדי להביא לחיובו בחובותיה של מוניטין. לטענת המשיבים, המבקשת לא פעלה ליישום ההסכם ולא ניהלה עמם משא ומתן בקשר להסכם השכירות ומידי חודש המשיכה להנפיק חשבוניות מס למוניטין. המשיבים טוענים, כי ההסכם שנחתם בין הצדדים הופר על ידי המבקשת ומשכך הרי שאינו תקף. לטענתם, הודעה בנדון נמסרה למבקשת.

4. המבקשת עותרת, כי בית המשפט יורה על סילוק התביעה על הסף. לטענתה, עסקינן למעשה בתביעה לביטול פסק דין שניתן ביום 19.4.12 במסגרת ת.א 38811-10-11. המבקשת טוענת, כי פסק הדין נתן תוקף משפטי להסכם פשרה שהתגבש בין הצדדים ואשר סיים את המחלוקות המשפטיות ביניהם. עוד טוענת, כי בחלוף למעלה משנה מיום מתן פסק הדין מבקשים המשיבים את ביטול פסק הדין והסדר הפשרה והכל במטרה לעכב את הליכי ביצוע פסק הדין אשר הינו חלוט וסופי. לטענת המבקשת, המשיבים מפרים את פסק הדין בו עסקינן. המבקשת טוענת, כי המשיבים לא מפרטים טענה כלשהי המהווה עילה לביטול פסק הדין. לטענתה, טענת המשיבים הינה, כי פסק הדין הופר והיא טוענת, כי קיים ספק משמעותי האם ניתן לבטל פסק דין מהסיבה האמורה. עוד טוענת, כי המשיבים לא צירפו אף לא בדל ראיה התומכת בטענתם האמורה. המבקשת טוענת, כי המשיבים לא עשו דבר לשם קידום המשא ומתן אליו התייחס ההסכם. עוד טוענת, כי בפסק הדין אין התחייבות, כי ייכרת הסכם שכירות ותחת זאת התחייבו הצדדים לנהל משא ומתן בנדון. לטענתה, החלה לקיים משא ומתן כאמור אולם המשיבים השיבו פניה ריקם.

5. לטענתה, המשיבים מבקשים לבצע מקצה שיפורים להסכם הפשרה אשר נחתם בשנת 2012. עוד טוענת, כי מהבקשה עולה שהמשיבה אינה פעילה וכעת המשיבים מבקשים לפטור אף את המשיב ובנסיבות אלו היא תמצא עצמה בפני שוקת שבורה. לטענתה, אין ממש בטענת המשיבים לפיה המשיב אינו ערב להתחייבויות המשיבה שכן הדבר סותר את הנאמר מפורשות בפסק הדין. המבקשת טוענת, כי יש להורות על סילוק התובענה על הסף בשל מעשה בית דין, העדר עילה ובשל העובדה שעסקינן בתביעה קנטרנית וטורדנית אשר אין בה אלא שימוש לרעה בהליכי משפט.

6. לטענת המבקשת, פסק הדין האמור טומן בחובו שני נדבכים: הסכמי- לפיו בידי צד להסכם אפשרות לבטל את פסק הדין בהסתמך על טענות חוזיות מכוח חוק החוזים ושיפוטי- שמכוחו קיימת לצדדים אפשרות לערער על פסק הדין. עוד טוענת, כי על צד הרוצה לפעול לשם ביטול פסק דין לעשות כן תוך זמן סביר לאחר שנודעה עילת הביטול.

7. עוד התייחסה המבקשת לסמכותו הטבועה של בית המשפט לבטל פסק דין חלוט וטענה, כי בבואו של בית המשפט להכריע בסוגיית ביטול פסק דין חלוט עליו לשים את עיקרון סופיות הדיון כנר לרגליו וכן יש להביא בחשבון את המועד בו מוגשת בקשת הביטול והאם הוגשה בשיהוי.

8. לטענת המשיבים דין הבקשה להדחות. לטענתם, המבקשת הגישה לביצוע את פסק הדין תוך שהיא מציגה מסמכים כוזבים ומטעים שכן היא צירפה לבקשת הביצוע כרטיס הנהלת חשבונות של מוניטין כאשר למוניטין אין קשר להסכם שהוגש לביצוע. עוד טענו, כי מההסכם עולה שהמשיב אינו ערב להתחייבויות מוניטין או בעל מניות בה. המשיבים טוענים, כי התנגדות לביצוע שהגיש המשיב נדחתה בשל חוסר סמכות ולשכת ההוצאה לפועל הפנתה אותו לבית המשפט. כן טוענים, כי בקשת המבקשת להגדלת החוב בתיק ההוצאה לפועל הוגשה ללא הצגת אסמכתאות והועברה לטיפולו של בית המשפט.

9. המשיבים טוענים, כי על אף האמור בהסכם הרי שהמבקשת לא נקטה באף מהלך יזום בכדי לחתום על הסכם השכירות עם המשיבה והיא המשיכה להוציא חשבוניות מס לחברת מוניטין. המשיבים טוענים, כי כל סעיפי ההסכם הינם מתלים ומשלא התקיים תנאי בחוזה מותנה תוך התקופה שנקבעה לכך או תוך זמן סביר מכריתת החוזה הרי שהחוזה מתבטל. לטענתם, משהופר ההסכם ובוטל יבוטל אף פסק הדין.

10. המבקשת הגיבה לתגובת המשיבים וטענה, כי במסגרתה ניסו המשיבים לבצע מקצה שיפורים לכתב התביעה. לטענתה, אין בתגובה טיעון כלשהו המצדיק את ביטול פסק הדין. המבקשת טוענת, כי בתגובתם טענו לראשונה, כי היות וסעיפי פסק הדין מותלים בתנאים שלא התקיימו הרי שיש להורות על ביטול פסק הדין. עוד ציינה, כי אין בהוראות סעיף 29 לחוק החוזים בכדי להוות עילה לביטול פסק הדין. המבקשת טוענת, כי אין ממש בטענת המשיבים לפיה כל סעיפי פסק הדין מתלים שכן אין בפסק הדין קביעה בנדון, במפורש או מכללא. לטענתה, בפסק הדין נקבע, כי עד לחתימתו של חוזה שכירות חדש ימשיך חוזה השכירות הקודם להיות בתוקף ופסק הדין אינו מתנה את תוקפו בחתימה על הסכם שכירות חדש. באשר לטענת המשיבים בנוגע לאי הנפקת חשבוניות טוענת המבקשת, כי אין עסקינן בתנאי מתלה וכי היא הנפיקה למשיבה חשבוניות, אשר צורפו לבקשה לסילוק על הסף.

דיון ומסקנות

11. לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין הבקשה להדחות, מהנימוקים שיפורטו.

12. כאמור, בין הצדדים התנהלה תובענה במסגרתה נכרת ביניהם הסכם פשרה וניתן לו תוקף של פסק דין. במסגרת כתב התביעה טוענים המשיבים, כי המבקשת הפרה את ההסכם ומשכך הרי שאינו תקף ויש לבטל את פסק הדין שנתן לו תוקף. מנגד טוענת המבקשת, כי אין ממש בטענה לפיה היא הפרה את ההסכם. כן טענה, כי ממילא אין בטענות המשיבים בנדון בכדי להצדיק את ביטולו של ההסכם ופסק הדין.

13. אין מחלוקת, כי לא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו בפני מתדיין מבלי שניתן לו יומו בבית המשפט. סילוק תובענה על הסף הינו סעד דרסטי ועל בתי המשפט להיעתר לבקשה לסעד זה רק מקום בו ברור, על פי העובדות הנטענות בכתב התביעה, שהתובע לא יהא זכאי לקבל את הסעד המבוקש אף אם יעלה בידו להוכיח את כל טענותיו.

14. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה, האם המבקשת הפרה את ההסכם אם לאו. כן  חלוקים ביניהם בשאלה מה תוצאות הפרה כאמור, ככל שייקבע, כי המבקשת הפרה את ההסכם.

15. כאמור, להסכם שנכרת בין הצדדים ניתן תוקף של פסק דין. ההסכם זה הינו הסכם אשר דיני החוזים חלים עליו וכן, עסקינן במעשה שיפוטי. ההלכה היא, כי בתי המשפט לא יתירו בקלות לצד לחזור בו מהסכם אשר הוא צד לו ואשר קיבל תוקף של פסק דין. אמנם, ניתן לעתור לביטול ההסכם אך, משניתן לו תוקף של פסק דין ההחלטה באשר לביטולו תעשה בזהירות ובצמצום ורק מטעמים כבדי משקל. הלכה היא, כי פסק דין שניתן בהסכמה והוסכם, כי יהיה סופי ויסיים את המחלוקת בין הצדדים, אין לפתחו אלא במקרים נדירים. (ע"א 9344/04 ד"ר דניאל אנגל נ' עידון מערכות כבלים ישראל בע"מ).לאור החשיבות הרבה אשר יש לייחס לערך של סופיות הדיון ולהסכם הפשרה כמסיים את הסכסוך אשר התגלע בין הצדדים, על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בבואו להכריע האם יש להיעתר לבקשה לביטול פסק דין המבוסס על הסכם פשרה מטעם הצדדים. (ע"א 11750/05 - יעל שמר ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ). לאור עיקרון סופיות הדיון והאינטרס הציבורי המחייב לפעול לשם עידודן של פשרות, בתי המשפט יעתרו לבקשתו של צד לביטול פסק דין הנותן תוקף להסכם פשרה רק כאשר קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את ביטול פסק הדין.

16. כאמור, בפסק דין שניתן בהסכמה טמונים הן יסודותיו של הסכם והן יסודותיו של פסק-דין. בהיותו הסכם חלים עליו דיני החוזים ובין היתר ההוראות באשר לביטול הסכם בגין הפרתו. מקום בו הסכם, עליו נסב פסק הדין שבפשרה, הופר הרי שבית המשפט מוסמך לבטל את ההסכם ואת פסק הדין הנסמך עליו (ע"א 442/83 משה קם נ' דבורה קם, פ"ד לח(1), 767). לפיכך, אינני מקבלת טענת המבקשת לפיה אף אם תתקבל הטענה לפיה היא הפרה את ההסכם הרי שאין בכך בכדי להביא לביטול פסק הדין כמבוקש בתובענה נשוא בקשה זו.

17. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלות האם הופר ההסכם, על ידי מי הופר ומשמעות ההפרה והאם יש בה בכדי להצדיק את ביטול ההסכם ופסק הדין. ברי, כי בשלב זה לא ניתן להכריע במחלוקות האמורות שנתגלעו בין הצדדים. מצאתי, כי ראוי שמחלוקות אלו יוכרעו בין כותלי בית המשפט לאחר שיעלה בידי הצדדים להביא את ראיותיהם ולשטוח את טענותיהם במלואן.